רפואת שיניים וחולים כרוניים או אנשים הנוטלים תרופות בקביעות – מה הקשר?
ומדוע צריך רופא שיניים מיוחד המומחה בטיפול בחולים אלה?

להלן מספר דוגמאות:

• מחלות לב:
  - אוושה מולדת או נרכשת – מצריכה אבחון סוג האוושה ובמקרים מסוימים יש צורך באנטיביוטיקה מונעת וחיטוי סביבת הפה לפני טיפולי שיניים.
  - מחלת לב איסכמית, לחץ דם גבוה – יש צורך בשינוי חומרי הרדמה מקומית/אנטיביוטיקה מונעת/שינוי מנח עבודה/שימוש באמצעים מיוחדים לעצירת ומניעת דימום יתר, כל מקרה לגופו.
  - מושתלי איברים – החל ממפרקי ירך, מעקפים, סטנטים, קןצבים, מסתמים ועד להשתלת איברים (לב, כליה, כבד). יש להתייחס לדיכוי המערכת החיסונית ותרופות נוגדות קרישה, נטייה לזיהום, תופעות לואי של תרופות ולשנות בהתאם את אופי ותזמון טיפול השיניים.
  - סכרת – בהתאם לרמת האיזון , יש להתייחס לסילוק מוקדי זיהום, מחלות חניכיים וקצב ריפוי פצע במהלך הטיפול.
  - אלרגיה – התפתחות התקף אנאפילקטי (אלרגי) חריף במהלך הטיפול, מצריך ידע באבחון ואפשרות טיפול מיידית. במקרים של אלרגיה ידועה (לחומרי הרדמה למשל) יש צורך בטיפול ללא הרדמה מקומית ע"י לייזר או הרדמה כללית.
  - אנשים הנוטלים תרופות אנטיקואגולנטיות לדילול הדם או הפרעות במנגנון הקרישה או הפרעות בקצב הלב – יש צורך באבחון מיידי בסוג ההפרעה בקרישה, ובטיפולים מסוימים (עקירות, שתלים, ניקוי, השחזות וכ"ו) שימוש באמצעים מקומיים מיוחדים לעצירת דימום (לייזר, שטיפות בחומרים עוצרי דמם, כמו הקסקפרון, תפרי לחץ ועוד).
  - מחלת הסרטן – הכנת מטופל לטיפולים כימיים ורדיוותרפיים ולהשתלת איברים מצריכה סילוק מלא של מוקדי זיהום קיימים ופוטנציאליים. בחולים מוקרנים באזור ראש-צוואר – טיפולים מונעים במהלך ואחרי הטיפול הקרינתי.
  - אסטמה – בהתאם לחומרה, לסוג, לגורמים להתקף ולטיפול התרופתי, התייחסות ספציפית לתרופות, הרגעה ומניעה.
  - מחלות ריאה – בהתאם לאבחנה, הקפדה על מנח עבודה, הימנעות מהרדמה מקומית ומשימוש בחמצן וחד-תחמוצת החנקן ותרופות הרגעה מסוימות. מוכנות למצבי חרום נשימתיים.
  - מחלות כליה ודיאליזה – תזמון הטיפול יחסית לדיאליזה , שינוי במינוני תרופות, הקפדה על מנגנוני שליטה בדימום ועל כמות המים הנבלעים במהלך הטיפול.
  - אפילפסיה – אבחנת גורמים להתקף ותכיפותו, זיהוי תופעות לוואי של תרופות והערכות לטיפול בהתקף העלול להתרחש בזמן טיפול השיניים.
  - הפרעות נפשיות – מלווים פעמים רבות בטיפול תרופתי  שרופא השיניים צריך להתייחס אליו.